" לא החזקים ביותר ולא האינטליגנטים ביותר הם ששורדים ,
אלא אלו המגיבים בדרך הטובה ביותר לשינוי ." צ'ארלס דרווין
כל אחד מאתנו חווה חוויות של השתנות . שינויים מקיפים ועמוקים מתרחשים בכל רגע . המציאות ממשיכה להשתנות ולא עוצרת לרגע .
כיצד מגיבה מערכת החינוך לשינויים אלה?
ממשיכים ללמד בשיטות לא רלוונטיות. ( לא כולם …) מלמדים בספרים , ממלאים חוברות , דפי עבודה , שעורי בית . כל זה שייך לעולם הישן של הדור שקשה לו להסתגל לשינויים , חדשות לבקרים, ולא מצליחים לגלוש מעל הגלים .
האם המנהלים והמחנכים מבינים את הדור החדש שצומח לפניהם ? הילדים של היום, נולדו לעידן דיגיטלי. הם חיים את המחשב, הטלפון הנייד והרשתות החברתיות מרגע שנולדו. הם מצלמים, מתעדים כל רגע בחייהם וחווים הכל און- ליין. אירועים מרגשים , הופעות חגיגות לצד מלחמות , פיגועים ומראות זוועה . שידורים 24/7 , שפע , קניות, טיסות מגיל יום ואילך, ימי הולדת שהם הפקה , בילויים , הרים של משחקים , אטרקציות .
ובעצם, אם בעבר המורה היה בעל הסמכות הבלעדית על הידע, היום כל העולם בכף ידם. דור שחי בעולם גלובלי , דור שיש לו אמירה.
בתי הספר נפתחו לראשונה בעקבות המהפיכה התעשייתית כדי להכשיר עובדים לבתי החרושת והמפעלים. המודל האירגוני של בתי הספר לא התאים את עצמו למבחן המציאות המשתנה.
בתי ספר רבים מדי פועלים, עד היום, עפ"י אותו מודל.
וזה כבר לא עובד … לא עובד בביה"ס היסודי , העל יסודי ואפילו לא במוסדות להשכלה גבוהה.
יש בעיה וצריך להתמודד איתה. אסור לנו עשות עוד מאותו דבר .
ומה האלטרנטיבה ?
חשיבה מחודשת על תפקיד המורה, על התפיסות והאמונות החינוכיות , על המקום והזירות בו הלמידה מתרחשת – על מרחבי הלמידה .
המרחבים צריכים לתת ביטוי ולשקף את רוח ביה"ס . הומניסטי , דמוקרטי , טבע , מדעים וטכנולוגיה , אומנויות . כל זרם יגדיל וירחיב את השקיפות של הייחודיות הנוצרת בקהילת ביה"ס .
חשוב לטפח את המרחבים הפיזיים ואת המרחבים שבנפש.
החוכמה היא בעצם לדעת מה צריך לשמר מהקיים.
מנהלים מתחלפים צוותים משתנים, טכנולוגיה משתנה, אבל יש דבר שלא משתנה ואסור לו להשתנות — המוסר האנושי . צריך לבנות מרחב למידה , דעת והקשבה . לשלב בין לב לשכל .
ואחרון־ אחרון — עם כל השינוי, וצריך לשנות באומץ, צריך לכבד את העבר ולהנציח אותו.
" מעבר לנכון וללא נכון ישנו שדה אני אפגוש אתכם שם"
(גלאל א-דין רומי)